פעם בהיותי מדריכה בנוער העובד העברתי "פעולה" על תאונות דרכים לחניכים, נהגים חדשים. סיפרתי לחניכים שיש המצאה חדשה שעושה את החיים ממש יותר קלים ונעימים, מאפשרת קידום טכנולוגי, עזרה רפאית, קשר עם משפחה וחברים, אבל גובה חיים של 500 אנשים בישראל כל שנה. ללא הבדל דת, גזע מין וגיל. בנוסף לאלפים שיסבלו פגיעות בלתי הפיכות. ופתחתי דיון על האם להשתמש ב"המצאה" או לא. הם החליטו שלא להשתמש, ורק אז סיפרתי להם לההמצאה היא "מכונית". אנחנו לא קולטים עד כמה הסיפור הזה מסוכן. צריך לחשוב טוב טוב, האם אנחנו במצב תקין לנהיגה, והאם אפשר לחסוך את הנסיעה.
לפולינה, נשמע נורא. מקווה שכולכם תרגישו טוב, ושתצליחו לחזור לשגרה. תודה ששיתפת, אכן למדנו מהסיפור.
ולמירי2. הכסא שלנו לא היה יציב באמצע הספסל. מכיוון שאנחנו לא מסיעים הרבה אנשים במכונית (ואני מניחה שהמצב אצלך דומה), אנחנו משתמשים לייצב את הכסא במרכז בעזרת 2 החגורות הצידיות, האחוריות. מעבירים בתוך ה"תעלה" המיועדת בגב הכסא, משני הצדדים. ואז גם הכסאות הרחבים, או סתם לא יציבים, מתקבעים כראוי.
|
תוכן התגובה:
|