25/1/2005 22:53
|
רותי קרני הורוביץ
|
מאת:
|
גמרת אותי, הרגת אותי, חיסלת אותי, ופרגון ענק שכבר מגיע מזמן גם לכרמית מ. הלוחמת הלא שותקת בסכין השקטה
|
כותרת:
|
קרן יקרה, חזקי ואמצי. אלפי כל-הכבודים לך. עשית את הבלתי-סביר. וזה הקשה ביותר. את גיבורה נורא נורא ומרגשת. תודה שתיעדת עד לפסיק האחרון. באמת קשה שלא לגאות למקרא יצירתך. מקווה שתשמשי השראה ודוגמא לבאות אחריך. השארת חתיכת חוט זהב עבה ביותר במעגל הנשים ההולכות לקראת ויב"ק ולנש"ק (לידה נרתיקית שעלולה-היתה-חלילה-להסתיים בקיסרי-מיותר. שאפו. עשית היסטוריה ומיתולוגיה מתקנת. ולכרמית_מ היקרה. על פועלך ללא לאות, בעיניים פקוחות, בהרבה תבונה ואומץ, ובמתן יד אמיצה להולכות בדרך המתקנת. אין כמוך. עוקבת בהערכה אחר פועלך שסיפור זה מדגים יפה אבן דרך בו, אחת מני רבות שנכונו לך, אני בטוחה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|