26/1/2005 14:29
|
ק.ק.
|
מאת:
|
לסליחה על הבורות
|
כותרת:
|
בתור אחת שעברה גם ניתוח קיסרי וגם לידה רגילה, אני יכולה להעיד שאין מה להשוות בין השניים- גם מבחינת העוצמה (ובמקרה שלי היא כנראה היתה אפילו גדולה יותר- בבחינת 'עשיתי את זה כנגד כל הסיכויים. גם אני יכולה'), וגם מבחינת הכאבים. נכון כאב לי ללדת בלידה רגילה, אפילו כאב לי מאוד, אבל גם ניתוח קיסרי כואב מאוד (אומנם לא הניתוח עצמו, המבוצע תחת הרדמה ספינלית/מלאה, אבל אחר כך, אחרי שחומרי ההרדמה מתפוגגים), וההחלמה ממנו הרבה יותר ארוכה (גם בבית החולים נשארים יותר זמן)! (ולי היה גם ילד גדול בבית, שרק המחשבה על לעזוב אותו לכמעט שבוע עשתה לי רע, והמחשבה על הקושי בתפקוד אחר כך בבית, גם עשתה לי רע). ובכלל קשה לתפוס שאנחנו משתמשים בשרירי הבטן בכל פעולה כמעט (עמידה, ישיבה, שכיבה, מעבר בין תנוחות וכו'), כך שאחרי ניתוח קיסרי כואב כמעט בכל מצב... ובכלל- ניתוח הוא ניתוח הוא ניתוח!!! באופן פרדוקסלי ניתוח קיסרי נשמע מאוד אלגנטי ו'נקי', אבל גם הוא ניתוח, הצופן בחובו סיבוכים- גם לאם וגם לעובר (משום מה אף אחד לא מדבר על הסכנה שבהדבקות הצלקת שברחם לאיברים אחרים, על הסכנה בהריונות הבאים שבהשתרשות השליה על הצלקת שברחם, על הסכנה בצירים שבלידות הבאות, על סכנות מזיהומים עקב הניתוח, על הסכנה שבהיפרדות הצלקת עצמה אפילו לא בעקבות הריון נוסף ועוד ועוד). אז אני רוצה להדגיש- לפעמים אין ברירה, וחייבים לעשות ניתוח קיסרי מכל מיני סיבות (כי העובר במצוקה, כי הלידה לא מתקדמת כי העובר לא ירד נכון לתעלת הלידה ועוד ועוד). במקרה שכזה צריך לזכור- ניתוח קיסרי הוא לא 'סוף העולם' ולא 'הרע עלי אדמות', והכי חשוב הוא שגם האמא וגם התינוק יהיו בריאים ושלמים לאחר הלידה. הרי בשביל זה הגענו למעמד הזה מלכתחילה. אבל, וזה אבל גדול (לפחות מבחינתי), זו לא הדרך העדיפה. זו דרך שאני הייתי בוחרת ללכת בה רק אם אין שום ברירה אחרת, ולפחות במקרה שלי, הייתה ברירה אחרת, והניתוח הקיסרי שעברתי היה מיותר!!! לצערי, כמו שהתגלו לי הדברים במהלך התהליך הארוך שעברתי, אני לא היחידה. הרבה ניתוחים קיסריים היו מיותרים!!! וחבל שכך. מקווה שהבהרתי...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|