עשיתי את הסקירה בדיוק בשבוע 14, שם נראתה היטב גם השקיפות... נראה לי הכי הגיוני לעשות ככה.
ולמה יש 2 גישות לעניין הזה?-
נו, זו תשובה קלה למדיי, כי הרופאים ממש לא יודעים הכל, הם מנחשים, או יותר נכון מבססים את המידע שלהם על סמך הנתונים הידועים- והריי כ"כ הרבה דברים אנחנו לא יודעים.
אם תעשי סבב בין בתי החולים בארץ ליולדות לגביי המדיניות של מתיי לעשות זירוז לאישה ללא צירים לאחר ירידת מים- חלק ישבעו שאחריי 24 שעות, חלק ייכו 48, וקראתי כאן שאילנה שמש גם חיכתה 3 ימים לצירים טבעיים (כמובן עם בדיקה שאין סיכון לגביי התפתחות זיהום).
3 גישות- מי צודק?, תלוי את מי שואלים....
הידעת שבארה"ב הנאורה והמפותחת מקובל לעשות אולטרסאונד אחד במהלך ההריון?
הידעת שלא מקובל בכל העולם לעשות סריקת מערכות ולכן המומחים הגדולים ביותר בעולם לעיניין זה נמצאים בארץ?
ניתן לומר שיותר מהכל משפיעות על הבחירות שלנו, גם הרפואיות והאוביקטיביות לכאורה, הנורמות החברתיות והכלכליות.
ובכל זאת, ממה שאני יודעת, שקיפות עורפית בדיקה חשובה יותר מסריקת המערכות לגילוי תיסמונת דאון. אבל למה לא לתפוס 2 ציפורים במכה אחת?
|
תוכן התגובה:
|