|
16/2/2005 23:30
|
סטלה
|
מאת:
|
|
יש לי כמה...
|
כותרת:
|
אפרופו דיון על נימוסין: ליאל (בת שלוש) אחרי שהכנו סלט ואכלנו: אמא, תודה שהכנת לנו סלט כל כך טעים ותודה גם לי שעזרתי לך :)
פתאום, אחרי הרבה זמן, ביקשה שאקרא לה את ספר הפיפילים לפני השינה. אני, כהרגלי, ניסיתי לדלג על העמוד בו הפילפילון עצוב ובודד וכועס על משפחתו. ליאל לא מוותרת (אבא הקריא לה את הסיפור יום קודם ולא ידע על הצנזורה). אם כבר נכנסנו לעיניין, אני שואלת: " ליאל, גם את לפעמים כועסת כשאני מטפלת בנעה ולא יכולה לשחק איתך?" ליאל :" לא אמא, אני לא כועסת, אני הולכת לשחק עם אבא".
ואחרון חביב: אני:" ליאל, את יודעת שאת ילדה נפלאה, חכמה ויפה?" ליאל: "כן אמא, אבל שכחת שאני גם חתיכה!"
מכסימה, כבר אמרתי? :)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|