אני קוראת את המילים שוב ושוב, כדי לנסות להבין עוד קצת, מה בדיוק ואיך, כאילו מנסה לעבד איתך ביחד את מה שקרה שם. ופתאום ברגע אחד, דווקא מתוך המילים הכתובות, אני מבינה. שכבר ניצחת. את המציאות, את המחשבות הרעות, את הפחד, את סימני השאלה האינסופיים. הצלחת לעשות את מה שהאמנת שצריך (גם אם לפעמים רצית בדרך קצת אפידורלים). אני מאמינה שרק אנשים שלמים, רגישים, ומודעים, מסוגלים לעשות בחירות אמיצות כאלה. עבורי, תמיד היית ותשארי אדם כזה. אוהבת אותך מאוד (ולוחשת לאריאל בסוד - שהיא נפלה טוב), אוריה.
|
תוכן התגובה:
|