31/3/2005 12:19
|
לירון
|
מאת:
|
ליאתי !!! (וורד)
|
כותרת:
|
קראתי קודם, והתחלתי לבכות... אז הלכתי לטייל וחזרתי :) (שכחת בסוף להוסיף את סיפור הלידה של איתי...) כתבתי לך את זה אישית, אבל שוב:
תודה שנתת לי להיות חלק מההריון וחלק מהלידה. זה שסמכת עלי, זה שהרשת לי להיות לך משענת... וגם תודה לאייל שנתן לי להיות חלק- למרות שפחד...
אוהבת אותך מאוד!!!
ולורד- אני לא יודעת אם זה היה הפחד שלי מליס או שהמיילדת באמת היתה חצי נחמדה אלי (ואני מתיחסת לחצי השני הלא נחמד) אז היו איזה 2 קטעים שבהם היא העירה לי (לא מעסים ככה.... תעשי ככה... ) אבל מה שחשוב שבס"הכ הצוות היה מאוד נחמד וחייכן וליאת אפילו לא שמעה את החצי הערות של המיילדת והרגישה עטופה ובטוחה- ולכן אני שוב לוקחת את זה על עצמי ועל הפחד שלי מליס ולא בהכרח באמת היה שם משהו ששווה לדון בו... אז כן- יש סיכוי ללדת ככה בליס. (עובדה- לא?)
לירון
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|