הכי פחדתי מה יהיה עם ליה שלי (שנה ושבעה), כמוך לא עזבתי אותה לרגע, אני גרה ביו"ל כך שאין עזרה ואפילו עם אבא יש דברים שהיא לא רוצה לעשות (אמבטיה ,ללכת לישון,לאכול ועוד)היא רגילה שאני זה כל עולמה ,בחודש שלפני הלידה היתי מסבירה לה שבבטן יש תינוק ועוז מעט אמא תלך ותביר תינוקי לליה (לא ידעתי מה הבינה ומה לא), פחדתי נורא יותר מהלידה יותר מהכל
אמא שלי הגיעה שבוע לפני הלידה וליה לא מכירה אותה ממש היא ראתה אותה 4 פעמים, אמא שלי הצטידה בכל מיני צעצועים קטנים כדי לתת לליה כשלא אהייה ולהעביר לה את הזמן
הגיע לילה ,יש לי צירים ואני בוכה מה יהיה עם ליה, כל הלידה דמינתי את ליה מתעוררת בלילה ,לו מוצאת אותי ובוכה , כל כך פחדתי
ולמרבה הפלא כשהיא התעוררה אמרו לה שהלכתח להביא את התינוק וכאילו היא הבינה הכל והיא היתה מקסימה ובוגרת וזה כל כך היה הפתעה בשבילי ובנהלך כל האשפוז היא היתה מקסימה ואפילו הכל נעשה איתה בכלות יוצאת דופן מבדרך כלל(הלכה לישון מהר, אמבטיה בלי בכי)כאילו הבינה שאין ברירה והיא ידעה שאני אגיע ושלא ברחתי----------
יהיה בסדר, זה יעבור, הם כנראה מבינים ומסתגלים למצבים חדשים טוב ובקלות כשאנו האמהות לא בסביבה, רק תצידי אותה בכל מיני הפתעות שהיא תאהב כדי שבעלך יתן לה בכל פעם כדי להעביר את הימים הללו
שתהיה לך לידה קלה
|
תוכן התגובה:
|
