|
28/2/2001 19:35
|
רוית ט
|
מאת:
|
|
הסיבה לקיסרי- תשובה לטובה הדיאטנית
|
כותרת:
|
טובה, לשאלתך, בפעם הקודמת (לידה ראשונה)הגעתי לביה"ח לאחר השתחררות הפקק הרירי דמי. זה היה בשבוע הארבעים וכשראיתי דם חששתי, לא ידעתי שפקק רירי דמי יכול גם להשתחרר שבוע-שבועיים לפני הלידה. כשהגעתי והרופא בדק אותי הוא אמר לי שיש לי פתיחה של שניים וחצי ס"מ. המוניטור הראה שיש לי צירים סדירים אך אני לשמחתי לא הרגשתי כלום, שום כאב מיוחד.אז שמחתי כשהוא אמר לי"לחדר לידה",כמובן שלא ידעתי מה מצפה לי בחדר הזה. מיד העבירו אותי עם כסא גלגלים לחדר והורו לי להשאר על המיטה ולא לזוז.חוברתי למוניטור, נוזלים ולאחר כמה דקות נכנס פרופ' זיידמן והציע שיתחילו זירוז ובמקביל יפקעו את הקרומים, וכך היה. כמובן שהזירוז גרם לי לכאבים בלתי נסבלים ולאחר מס' שעות כשהרופאים אמרו שאין התקדמות ונראה שזה ייגמר בניתוח,הבנתי שאצטרך לסבול שעות רבות ולקחתי אפידורל. ברצוני לציין שכל המיילדות והרופאים הנכבדים שמששו לי את הבטן הענקית אמרו לי שיש לי כנראה עובר נורא גדול מעל 4.5 קילו ושזה לא יצליח לרדת ולעבור.כששמעתי את זה ממש הייתי מדוכאת. כל כך הכנתי את עצמי לחשוב טוב וזה נראה שממש ייאשו אותי. היה רק רופא אחד שמבחינה מקצועית הבחין שהיה לי המון מי שפיר-ממש ריבוי שלהם מעבר לנורמה(מה שבאמת התברר אח"כ כנכון). לאחר 18 שעות הראש היה עדיין גבוה, נשארתי עם 2.5 ס"מ פתיחה והרופא בא ואמר כי אין מנוס- אחרי שעות עם פיטוצין הרחם יכול להתפוצץ. אני הייתי כל כך מאוכזבת ומדוכאת. לקח לי שנה שלמה להבין שלא היתה אף סיבה מוצדקת למהלכים הרפואיים האלה שדחקו וניסו להאיץ את הגוף בשעה שהוא לא היה מוכן לזה. זאת הסיבה שכל כך הרגשתי מרומית ועשיתי הכל כדי שהפעם זה ילך אחרת. רק בשביל הקרויוז- בדו"ח הם רשמו שהיה cpd וזה אומר- חוסר פרופורציה בין הראש לאגן- ממש אבסורד-כיוון שילדתי הבכורה נולדה במשקל 2900 קילו ואילו בני שנולד הפעם טבעי היה 3600- נו, מי היה מאמין?
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
