26/1/2002 17:50
|
דנה
|
מאת:
|
ובכל זאת,אולי בגלל כל מה שעובר עלינו,קראתי את הודעתך עם דמעות.-
|
כותרת:
|
אין ספק שזוהי ההחלטה כנראה הקשה ביותר שנאלצת לעשות בחייך. כמובן שאינני מכירה אותך אז אינני יודעת אם כך הדבר. אבל,אני מחזקת את ידייך בהחלטתך האמיצה. אין לי ספק שעוד תזכי לחבק בזרועותיך תינוק בריא משלך,ובקרוב. כל מה שצריך זה הרבה אופטימיות והרבה אנרגיות חיוביות. הגיל היום לא משחק תפקיד בכלל. נשים יולדות היום בגילאים שנחשבו למופלגים עד לפני שנים מספר. אפילו אמא שלי,ילדה את אחותי בגיל 41 כש-18 שנה מפרידות ביני לבין אחותי. אף-אחד לא הרים גבה,לאף-אחד זה לא נראה מוזר. בבקשה,עדכני אותנו בקורות אותך. שיהיה לך בהצלחה,וכפי שנוכחתי להבין בשבועיים הקשים שעברו עלי (ועוד לא נגמרו), הרי שרק הבריאות חשובה. חיזקי ואימצי
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|