הבן שלי, אחרי ששמע את החדשות על סבתא שנפרדת מבן-זוגה, בדיוק היה בעיצומה של קדחת "ארץ נהדרת", כשכולם אמרו אחד לשני "באמא שך'..." על כל דבר.
יום אחד הוא אמר לי משהו, והוסיף בחיוך: "נו, אמא... באמא שלך' הנפרדת..."
צחקתי, ובגדול. נראה לי שזה מעיד שיש לו, לקטינא, כוחות להתמודד גם עם מצבים מבאסים בחיוך ובשמץ של ציניות, בעוד לי לקח שנים ללמוד שזו יופי של טקטיקה...
מקווה שזה בסדר מצידך שאני מתבדחת. אני יודעת שקשה לך, אבל אל תשכחי שלמרות הכאב וההזדהות, זה לא הסיפור שלך. את בנית לך משהו אחר. חשוב לשמור עליו.
|
תוכן התגובה:
|