עם יהלי (שהיום הוא בן שנתיים).
גם אני לא האמנתי שיום אחד יהלי ילך לגן ולא ישן שנת בוקר (היה ישן קבוע בין 10 ל -12...וכן, מה לעשות הייתי נתקעת איתו בבית בדיוק בשעות שיכולתי להתאוורר קצת בחוץ), ולא האמנתי שהוא אי-פעם ישן שנת צהריים נורמלית (כיום ישן גם ישן...).
מה שבעצם עשה לנו סדר זה:
1.השלמתי עם זה שיהלי ילד רגיש שמאד זקוק למסגרת ברורה ועקבית, ודאגתי לבייבי סיטר שאיפשרה לי מדי פעם קצת זמן לעצמי.
2.סדר היום בגן - הם (לרב) פשוט מסתגלים לבוקר ארוך ללא שינה עד 1:00 ואח"כ מתים מעיפות וישנים איזה שעתיים בצהריים, והרי לך אחה"צ פנוי ושקט
(טוב... לא בטוח שקט אבל מנוחת הצהריים שלך תיתן לך אנרגיה).
3. תנסי לבדוק אופציה של לנסות "לכוון" אותו לשינה. למה כוונתי ? אני באופן עקבי פיספסתי את סימני העיפות של יהלי, בטעות פרשתי אותם כמרץ ועירנות, כאשר זה בפועל היה מה שאני קוראת לוover - עבר את שלב העייפות ונהייה כאילו ערני, ואז אין סיכוי שילך לישון, וכך יכל למשוך שעות ע"ג שעות. עם הרבה תשומת לב "צדתי" אותו כשרק היה מתחיל להיות עייף ואז "מכוונת" בעדינות לשינה (מכבה אורות, מוסיקה שקטה וכד').
...יצא ארוך, מצטערת. הרבה בהצלחה.
|
תוכן התגובה:
|
