לפי מה שאת מתארת מי שלא מצליח להתמודד עם העברת האחריות זו את ולא הוא. את לא יכולה לצפות שבעלך יקום לילד וירגיע אותו בצורה שאת עושה זאת. הוא יעשה זאת בצורה שלו, ותתפלאי, גם היא תעבוד אם תתני לו צ'אנס. (ובמחשבה שניה, השיטה שלך לא ממש עובדת, אם הוא מתעורר 5 פעמים בלילה..., או אולי אתם צריכים לדבר בינכם על "טקטיקת ההרגעה" ולהגיע להסכמה?) את צריכה להחליט האם את מוכנה לתת לבעלך להתמודד עם נושא ההרדמה בלילה או שלא, ולדעתי עד שאת לא סגורה על הענין, כל לילה של תיזוזים בינך לבינו רק עושה נזק, הן להרגלי השינה של הילד והן ליחסים שלכם. אולי את צריכה לשאול את עצמך, האם אולי קשה לך לותר על ה"בלעדיות" ביחס של הילד אליך? חוץ מזה, נשאלת השאלה האם אפשר בכל זאת לעשות משהו להגביר את נוכחותו בשגרה (למשל - יום אחד בשבוע לצאת מוקדם ולבלות עם הבן אחרי הצהריים?) מה שלדבריך )ובאופן טבעי משפר את מצב העניינים.
|
תוכן התגובה:
|