|
7/6/2005 22:48
|
אילנה ויבל
|
מאת:
|
|
האור בקצה המנהרה לדכאונית
|
כותרת:
|
שלומות לך יקרה הרצון למצוא זהות עצמית ומשמעות הוא זכות רוחנית קיומית. האדם אננו רק גוף, צרכים ביולוגים ופרנסה (גם לא רק הורה). באם יש באפשרותך לעבוד על המקום של העתיד בחייך ברמת , הצהרת משימה עתידית. היכן המקום שהיית רוצה להיות בו ולא המקום שכרגע את רואה. אני לא מדברת על הדחקה או הכחשה. יש לתת למינד ולגוף לתאם קצבים. עצרי , בררי מה את רוצה להיות בעתיד , אפילו 5 שנים. עצמי את עיניך וראי עצמך שם-מה את רואה? נכון שניתן בטווח הקצר לקחת תרופות, ותמיד ניתן לקחת טיפול פסיכולוגי. עדיין המקום של השקט הפנימי הוא החשוב. הוא מתקבל משני דברים- 1. חיזוק חהעתיד והאופציות האפשריות 2. התאמת הקצב וההלימה בין המינד (חשיבה תפיסה הראש) והגוף (ביצוע , משימה, מיידי). הרצון שלך לרוץ נמצא בחוסר הלימה עם היכולות הפיזיות רגשיות שלך היום. דרך מידית לקבל את התאמת הקצב היא לנסות להיות במקום עבודה אחד,זמן ארוך. ליצור את קבוצת ההשתייכות החברתית היומיומית שיכולה להיווצר במקום עבודה מתמיד. במיוחד אצל נשים. מקווה שעזרתי אפילו במקצת (הייתי שם שנים רבות) ברכות של אור אילנה ויבל מאמנת חיים info@ayalaheart.co.il
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|