מהמעט שאת מתארת נראה לי שהבן שלך סובל מרגישות תחושתית. בגלל זה הוא לא יכול לסבול מגע של חול, דשא ותוויות, אבל לפעמים זה גם מתבטא בכך שהם קולטים יותר מדי גירויים מהסביבה כבר מגיל מאד צעיר וזה מה שיכול להסביר את הצורך שלו להיות על הידיים. עבורם זה יותר מדי מידע וזה מערער אותם מאד. חלק מהדברים נעלמים עם הגיל (מנסיון, גם הבת שלי סבלה מרגישויות ברמות כאלה ואחרות ובסביבות גיל ארבע חל שיפור ניכר)ובחלק אפשר לטפל. למשל בנושא התחושתי אפשר לעשות אבחון בהתפתחות הילד ולטיפול בתחום של ריפוי בעיסוק יש מה להציע. בכל אופן זה באמת קשה להיות בהריון ולרוץ כל היום אחרי הילד וזה טבעי גם שהסבלנות יורדת. מגיעה נקודה של שחיקה והשאלה מה את עושה לפנק את עצמך ולמלא את המצברים!!! ויפה שעה אחת קודם לפני הלידה הצפויה! אז תיעזרי במי שאת יכולה וביביסיטר זה רעיון מצויין, לא צריך להרגיש שזה לא בסדר. כל מה שאת מרגישה זה נורמלי, את רק בן אדם, וזה באמת קשה להכיל את כל התלות הזו (מדברת מנסיון) אז מותר לפעמים להרגיש שקצת אין כוח , להוריד טיפה פרופיל עד שעוברים את הגל הזה. בהצלחה!
|
תוכן התגובה:
|
