שלום לך
אני מראש ידעתי שאני הולכת ללדת בבית, יומיים לפני הלידה בדקה אותי רונית המיילדת והעוברית הקטנטנה שלי הייתה עם הראש למטה כבר כמה שבועות והכל היה נראה בסדר גמור. ביום הלידה ניסינו כמה שפחות להתערב ולגעת ולדחוף ידיים כך שלא ידענו כי אוריון החליטה להתהפך ככה ברגע האחרון. רק כשירדו המים והם היו שחורים ומקוניאלים רונית בדקה אותי בדיקה פנימית והבנו שהיא הפוכה. האופציות שעמדו בפנינו היו או לנסוע לבית חולים הלל יפה - אני מתגוררת בכרכור - מה שלא עלה על הדעת כי ישר היו מכניסים אותי לקיסרי. ללניאדו לא היינו מגיעים כי כבר הייתי בתחילת השלב השני של הלידה ולכן כל מה שנותר לנו הוא פשוט ללדת בבית. כן, בדיעבד זה נראה כסיכון וכמשהו לא "בטיחותי" כדיברי כל מי ששמע את הסיפור אך אני פשוט כרעתי בין רגלי בעלי וכל מה שנותר לרונית הוא לקבל את פני אוריון שלנו בידיים פתוחות ואוהבות.
אוריון נולדה תוך 50 דקות מרגע ירידת המים בריאה ושלמה במישקל של 3250.
אני לא רוצה לעודד אותך לקחת החלטה כזאת או אחרת אבל שבועיים אחריי יילדה רונית תינוק-או תינוקת נוספת בבית במצג עכוז. פעם עשו הכל בבית ורק בתי החולים שרוצים לכסות את עצמם ישר שולחים לניתוח.
אני מקווה שתגיעי להחלטות הנכונות אבל רק שתדעי שזה אפשרי ללדת במצג עכוז.
אני מאחלת לך המון בהצלחה ומקווה שלא איחרתי את המועד עם התגובה, פשוט לא ניכנסתי לאתר הזה כבר המון זמן..
זאת היתה לידה ראשונה שלי ככה שאין לי מושג אם זה כואב יותר או לא, אבל אני מאמינה שלידה זה כואב - לרובנו ואני לא מצטערת שעשינו את זה בבית גם כשניכנס לנו קצת לחץ לתהליך הלידה הטבעי שבחרנו לעשות..
המון בהצלחה ואמן שכל החלטה שתיקחי תעשה עם לב שלם והמון אהבה.
|
תוכן התגובה:
|
