|
16/8/2005 11:17
|
אורנה דן
|
מאת:
|
|
למה שבועיים? הם גרים בחו"ל?
|
כותרת:
|
אני הגעתי לנקודת השבירה ב10 באוגוסט, עד אז הכל היה מאה אחוז (ובלי קייטנות) אבל זהו. פתאום זה נשבר. הרגשתי שאין לי כוח לאנרגיות הבלתי נלאות שלהם, ולבית שכמה שמנקים אותו כל הזמן חוזר לסורו.
ואז קבעתי עם אמא שלי שנלך איתם ביחד לגן החיות, ובסוף, כשהיא היתה בדרך, אמרתי לה שהיא תיקח אותם אליה, ואני אשאר כאן, לשטוף את הרצפה הדביקה מפירות-מיצים-איגלו וכל השאר, וקצת לנשום את השקט.
לי הספיקו ה8 שעות האלה שהיא לקחה אותם, הם חזרו ב8 בערב בערך. שבוע אחר כך גיסתי לקחה את 3 המוסקטרים ל3 ימים, גם זה היה מיוחד. והיה כאן שקט ורגוע.
האם אביך חי לבד? איפה האשה שאיתו? אולי היא מעניקה יחס קצת אחר?
אני חושבת ש4 ימים בהחלט ישפרו את הזוגיות ויחזירו את השפיות, לא צריך שבועיים.
אבל בכל מקרה, אם "מוסרים" אותם להורים, צריך לאפשר להם לעשות זאת בדרכם. גם הילדים יכולים לעשות הפרדה, ולהבין שמה שמותר בבית אסור אצל סבא וסבתא, ולא מתים מזה.
אפשר גם לשלוח איתם משחקים מהבית כדי שתהיה תעסוקה נוספת.
הקיצר, סוף אוגוסט, זה ממש סוף הכוחות, אני בהחלט בעד להתאוורר מעט, אבל שבועיים נראה לי קצת יותר מידי, במיוחד כשאת לא ממש סומכת בעיניים עצומות על הצד המשמרטף.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
