אני חושבת שהמצב בו מישהו אחר אומר לך מה לעשות, הוא המצב בו מופקע חופש הבחירה שלך. אני יודעת. את מרגישה שחופש הבחירה הוא הדבר האחרון עלי אדמות שנשאר לך כח בשבילו. והבלבול הזה מטריף אותך, ובאמת כל מה שאת רוצה הוא להניח את הראש על הכרית ושמישהו אחר יחליט. אבל אף אחד אחר לא יכול להחליט. שלא נדבר על תוצאות מאוחרות או על התקופה שאחרי ההחלטה, שכמובן עשוייה להוביל לשום מקום (כי ביננו, מי יכול להגיד לך יותר טוב ממך מה להחליט). מה שנשמע לי דרוש הוא כלים להבנה מזוקקת לגמרי, שלך ושלו. סוג של הבנה "ניטרלית" (שכמובן לא קיימת, ותלוייה בפרספקטיבה של המתבונן, ולכן חייבת להיות שלך ושלו בלבד, אבל עם קצת פיינטיונינג שיעשו לכם מאחור כדי שתטיבו להתבונן). בצר לי על הבאנליות, ועל החזרה, אני ממליצה לך ביותר מחום על ליאתיתי, שעזרה לי באופן אישי, בכמה מיילים לא קצרים, להבין בצורה מאוד בהירה את הסיטואציה איתה התמודדתי, ולקבל מספר החלטות מאוד משמעותיות.
|
תוכן התגובה:
|