פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

28/10/2005 08:49 ע.פ. מאת: מהניסיון שלי כותרת: הבן שלי ישן איתנו בחדר (במיטה משלו) עד גיל שנה וחצי, מהן ינק עד שנה וחודשיים, כן כן, גם בלילה. בגיל שנה וחצי החלטנו שאנחנו בשלים להעביר אותו לחדר משלו, הוא נבהל ובכה קצת כשראה אותנו מזיזים את המיטה, אבל אח"כ, תוך שעות ספורות (הבהרה - לא בכה שעות! רק כמה דקות), אבל לאחר כמה שעות הוא "שחה" בחדר כמו דג במים. בשני הלילות הראשונים ישנתי על הספה בחדרו, כדי שיהיה לו ולי יותר קל ואח"כ הכל פשוט זרם. אציין כי הוא נהג להתעורר עד גיל שנה וכמה חודשים (כבר לא זוכרת כמה), ומעט אחרי שנגמל לגמרי מהנקה, התחיל לישון לילות שלמים. כל זמן שהיה מתעורר בלילות (כולל לפעמים לאחר שעבר לחדר משלו), תמיד הבאתי אותו למיטתנו, והיה דווקא כיף, אם כי פחות נוח. אבל גם בעלי וגם אני "הסנפנו" אותו כשישן לידינו. ולאחר זמן מה, ראה זה פלא, הוא לא רוצה יותר לבוא למיטתנו בלילה! אם אני ללוקחת אותו הוא בוכה ומצביע לעבר חדרו ואומר "שמה!"(=שם). הוא פשוט אוהב את המיטה שלו ואת החדר שלו. מעולם לא הגבלנו אותו מתי וכמה לישון במיטה שלנו, הרצון להיות בחדרו ובמיטתו בא לחלוטין ממנו. תמיד האמנתי בזה וזה אכן קרה כך. כך שהמלצתי היא - לא להילחץ מזה שהילד או הילדה כבר בני שנה ועדיין רוצים לבוא אל מיטת ההורים בלילה. אני מאמינה לגמרי שזה מעניק להם ביטחון שאמא ואבא תמיד שם כשהם מרגישים צורך להיות מחובקים ומוגנים ואהובים. הרצון לעצמאות יבוא כשהם מוכנים. כל זה כמובן אמור, אם להורים זה מתאים. אם זה מאוד מפריע, אפשר להרגיל את הילד בהדרגה, אך כאמור, אני לא עשיתי את זה. שיהיה בהצלחה. תוכן התגובה: תגובות נוספות 28/10/2005  05:51 אצלי גם בני 6 ו7 לא ישנים לבד - אורנה דן 28/10/2005  07:34 את בהחלט נותנת לי כאן חומר למחשבה - קרן של צליל 28/10/2005  11:24 ככה זה אצלינו (ארוך מאד) - ריקי (אמא לשניים) 28/10/2005  14:21 למה את חושבת שטעית??? - תמי

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש