ליבי איתך. לקח לי כמעט חצי שנה אחרי והיום אני יודעת שזה היה לטובה. אמנם אותה תקופה היתה איומה, זוועתית עבורי, אבל חודשיים אחרי הייתי בשיא האבל על ניפוץ החלומות ופרידה מהתינוק שכמעט.. היה לי... כשהתחלתי להשלים עם האובדן, גיליתי שאני בהריון. הילד שלי חיכה לי ואני לו וזה השתלם... בינתיים ממליצה לך להתאבל, לבכות, להתמודד, לטפל בעצמך ולפנק את עצמך במשהו שעושה לך טוב כמו טיפול אלטרנטיבי, ספורט או מה שזה לא יהיה...) והוא / היא יבואו. את תראי.
|
תוכן התגובה:
|