גם אני מפנטזת לפעמים שהמשכורת שלו תספיק כדי שאני אוכל לפרוש מעבודה לתקופת מה ולשבת בבית. והמשכורת שלו לא כל כך נמוכה אבל עדיין לא מספיקה לנו כמשכורת יחידה, אז הפנטזיות לחוד והמציאות לחוד. אני ידעתי מה המצב לפני שהבאתי את 2 ילדינו לעולם כך שאני לא כועסת על שאני לא יכולה להפסיק לעבוד. אני משערת שגם את ידעת שזה המצב. אבל עדיין זה מאכזב. הדבר היחיד שעולה על דעתי ויכול אולי לעזור הוא להציע לך למצוא עבודה שניתן לעשות מהבית, לפחות בחלקה. כך השעות גמישות ואת יכולה להיות יותר עם הילדים. זה מה שאני עשיתי.
בנוגע לבעיות שלך עם האופי של בעלך, זה כבר סיפור אחר. מניסיוני, יש דברים שאי אפשר לשנות וכמה שלומדים יותר מהר לקבל ומפסיקים להילחם, ככה יותר קל. כל אחד ועקב אכילס שלו. אני נלחמתי שנים בתכונות מסוימות של בעלי וכיום אחרי 12 שנה אני יודעת כבר שזה מה יש אז עכשיו נלחמת עם עצמי ללמוד לקבל את מה שיש. זה לא קל. מקווה שאצליח. אולי זה עקב האכילס של בעלך. לא מכירה אותכם בשביל להציע עצות.
|
תוכן התגובה:
|
