3/4/2006 19:28
|
הגר
|
מאת:
|
ו..גם אני ילדתי בליס - ואכן לידה זה תמיד מפתיע
|
כותרת:
|
הפעם הראשונה- לפני 3 שנים הייתה ממש בסבבה- יחסית, והפעם, הייתי צפויה לניתוח - כי היא הייתה עכוזית, ניסיתי היפוך ונשארתי יומיים לאישפוז ( לא מתוכנן) , אז שמחתי בחלקי- אמרתי - לפחות לא יהיו צירים הגעתי יום קודם לקבל הסבר, בנזוגי עבד, אמי ליוותה, בבדיקה השגרתית גילו שיש לי צירים ( שטרם חשתי).. ורצו שאגיע לניתוח, אך מכיוון ששתיתי מעט מים לפני ( עצה: " בלכתך לבית חולים- הייה בצום!"), נדחה הניתוח לחמש.. אך בשתיים , החלו לאט לאט ובהתמדה, פקינג צירים ( אפילו לא הסכמתי לראות את סבא שלי , שהיה בבדיקת קשישים באיכילוב וחשב לבקר את נכדתו החביבה) הייתה לי פתיחה וירדו לי המים, אבל היו חילופי משמרת של האחיות , אז דחפו אותי לחדר הלידה הטבעית, אמרתי להם שזה נחמד אך לא מתאים, חדרי הניתוח היו מלאים , ולא רצו להכניסני לחדר החרום... והכאבים , הו , הכאבים , כשהם הגיעו צעקתי , שכולם ישמעו, וכשהם חלפו התבאסתי שלא מנתחים אותי כבר! בסוף נכנסתי לחדר ניתוח קר עם 3 רוסים קרי מזג והרגשתי בסיביר אבל קיבלתי אפידורל , ניתחו אותי והיא יצאה, התנוקת החמודה הזו שלא רצתה להתהפך וקבעה מתי לצאת. עכשיו נותר לגדלה ולהתמודד עם אחותה. בהצלחה לכולן!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|