אחרת הוא לא היה מרביץ. ענישה לא תעזור - הוא רק יכעס עוד יותר שמענישים אותו "בגללה". לשנן לו אלף פעם שבבית שלכם לא מרביצים. אמא לא מרביצה לו וגם לא אבא ואתם לא תתנו שאף אחד ירביץ לו ואתם לא מוכנים שהוא ירביץ לה. לחזור ולשנן. לעצור אותו ולא לתת לו. לנו עזר מאד לטפל בבכור בפרחי באך. זה הוציא החוצה כעסים לתקופה ואז זה נרגע. הוא מרגיש לא בטוח במקומו במשפחה. מקנא. כל פעם שהוא עושה משהו נחמד איתה ובכלל משהו נחמד ועוזר - להלל אותו ולהאיר את המעשה. לנסות לא לכעוס עליו לאורך זמן כאשר הוא כן מרביץ. לכעוס באותו הרגע אבל לא כל היום להזכיר לו. (לעומת המעשה הטוב שכן אפשר להמשיך עם זה, לספר לאבא כמה הוא עזר לך וכיו"ב. לתת לו לעזור בבית, שירגיש מועיל, לעזור לך לשטוף כלים, לעזור לך לסדר משחקים. לתת לו הרגשה שהוא הגדול ויש דברים שהוא יכול לעשות והיא לא. ובגדול - להכיל את הקושי שלו, להבין שקשה לו, לתת לגיטמציה לכעסים שלוולנסות לעזור לו להוציא כעסים החוצה בעוד דרכים. שוב- ממליצה מאד על פרחי באך כעזר. בהצלחה.
|
תוכן התגובה:
|