קודם כל מזל טוב, וטוב לשמוע שבסופו של דבר שתיכן בריאות ושלמות. כמו שכולן אמרו לך, את נורמאלית מאוד, זה באמת לא קל. אז איך בכל זאת עוזרים? הדבר שלי הכי חשוב להגיד לך הוא שהמצב השתנה, מזוג צעיר הפכתם לזוג עם ילדה, וזה מאוד מאוד משנה. אי אפשר להמשיך לחיות את החיים כמו שהם היו לפני כן. חודש זה גיל ממש ממש צעיר, וזה סופר לגיטימי להגיד שלא מתאים לכם מנגל, וגם לא ביקורים אצל חברים מעשנים. ואם את בכל זאת לא רוצה לוותר על המפגש עם החברים - אז אולי להשאיר אותה עם סבא/ דודה/ אחות/ מטפלת/ חברה וללכת בלעדיה. היא שליש (לפחות :-)) מהמשפחה וצריך להתחשב בה. אם את או בעלך לא הייתם רוצים ללכת לאיזה מפגש אז לא הייתם הולכים, אותו דבר איתה - אם את חושבת שזה לא מתאים לה ו/או לך - אז לא!! גיל חודש זה הרבה יותר מדי מוקדם לעשות כאילו החיים ממשיכים אותו דבר. אני יכולה להעיד על עצמי שאמנם לא סבלתי מחרדות אבל השתדלתי מאוד מאוד להתאים את העיסוקים שלי למה שהיה נראה לי נכון לקטנצ'יק שלי, ואני לא מדברת על גיל חודש אלא הרבה יותר מאוחר מזה, למעשה עד היום... את הנסיעות כדאי לכוון לזמן שהיא אמורה לישון ולתכנן מסלול כזה שאפשר יהיה לעצור (אנחנו למשל לא נסענו מכביש 6 כי כמעט אין שם אפשרויות עצירה, לעומת כביש החוף שהוא רצוף מקומות מתאימים. יצאתי מהבית כשאני יודעת את המסלול, ויודעת בדיוק את אפשרויות העצירה שלי בכל רגע. וכמובן לבקש עזרה, אפילו שמישהו/י שנוח להיות בחברתו יהיו במחיצתך, זה נותן ביטחון. וכמו שאמרו - מנשאים מנשאים מנשאים!!! בריאות ואושר תמר
|
תוכן התגובה:
|