|
8/6/2006 19:49
|
הוטיקה
|
מאת:
|
|
אוי, שירי, אני בוכה איתך מול המחשב, ולא איכפת לי מכל הציניקנים
|
כותרת:
|
שירי, שירי יקרה
דמעות של הקלה גם כאן, מול מחשב זר בעיר אחרת... בשבילך, ובשבילו, ובשביל כולכם - כל המשפחה המורחבת שהיתה ודאי שרויה במתח נוראי. די, שירי. שמעכשיו יהיה רק טוב, נקי ובריא, שמעכשיו יהיו דאגותיך דאגות "סתמיות" של יום חולין, שתדעו רק שלווה מעכשיו ולתמיד. עוד רגע והסיוט מאחוריכם.
כולי איתך,
הוטיקה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|