תראי, אצלי הבית מסודר באופן אובססיבי, כי אני מתחרפנת מדברים שלא במקום וכך גם עדו. אני מנסה לסנג'ר את הבנות לסידור חפציהן, לפעמים מצליחה אבל לא תמיד. הבית אצלנו גם נורא מסודר כל היום כי יש את בתיה (שיותר גרועה ממני) וגם עוזרת 4 בקרים בשבוע, כך שיש שיגידו שזה לא חוכמה. אבל בחיים העוזרת לא הגיעה לבית מבולגן. אני מסדרת כל בוקר את מיטות הבנות לפני שהיא באה, ועוד לא נולד היום שהיא הגיעה בבוקר והיו כלים בכיור - הם תמיד קודם לכן במדיח... לפעמים אני מתבאסת כשאני רואה אימהות שמרגישות לגמרי נוח שילדיהן מברדקים הכל להנאתם, ואני מרגישה שאני אולי מפריעה למשחק הנורמלי והטבעי של הבנות עם דרישותי לסדר משחק אחד לפני שמוציאים את המשחק השני. ניסיתי אחרת אבל אני פשוט לא מסוגלת. זה ממש מפריע לי, למרות שנראה לי שהיה עדיף לבנות קצת להינות מהבלגן... זה כמו שקשה לי לקבל ולהכיל השתוללויות נוראיות שלהן. זה מחרפן אותי, וזה בעיקר באג שלי.
|
תוכן התגובה:
|