אני שומעת מהרבה הורים, שמדברים כאילו ברור מאליו ש"כל ילד צריך חדר משלו" ואני מדברת על פעוטות ותינוקות. למה?!?! יש לי בן + בטן מצפה, וברור לי שהם יהיו יחד בחדר. אני זוכרת את עצמי ואת אחותי בחדר אחד, כזה כיף! אני מתרגשת רק מהמחשבה עליהם הולכים לישון יחד, מדברים וצוחקים לפני השינה יחד, קופצים על המיטות.... כבר רואה את זה בעיני רוחי. ברור שבגילאים גדולים יותר ובוודאי בגילאי נוער+, צריך הפרדה, אבל כשהם פיציים כאלה?? אצלי אין שאלה בכלל. יש לי הרגשה שהרבה הורים פשוט בקטע של עיצוב חדר "לבן" ועיצוב חדר "לבת", שבעיני זה שטויות. זה לא מה שחשוב. והביחד שחדר משותף יתרום להם, פשוט לא יסולא בפז. זה חינוכי (לומדים לחלוק), זה מקרב אותם, יש להם אינטימיות של אחים שהיא רק שלהם בחדר שלהם, דיבורים מתוקים וכו'.
|
תוכן התגובה:
|
