ואני חושבת שמה שטוב לי לא פחות חשוב ממה שטוב לבנות שלי... את הקטנה השארנו עם הגדולה וסבאסבתא גם לפני גיל שנה. שתיהן התמודדו עם היעדרותינו מצוין. כפי שגם את עשית, הסבאים באו אלינו הביתה להיות איתן בסוף השבוע ופינקו ועשו אטרקציות, כך שהיעדרותינו נתפסה מאז על ידן דווקא כעניין כיפי. אני חושבת שאם עושים זאת מגיל צעיר ולא עושים מזה "ענין" - גם הילדים מפנימים את הלגיטימיות של ההיעדרות. בדיוק כמו עם יציאות והישארות עם בייביסיטר. אני בעד שתפרגני לעצמכם!
|
תוכן התגובה:
|