|
15/8/2006 13:11
|
רונה
|
מאת:
|
|
++++++++++עדכון על לילך++++++++++
|
כותרת:
|
אתמול הייתי אצלה. היא אכלה לבד בפעם הראשונה וזה היה כל כך מרגש. המצב משתפר כל יום והרופאים המומים מאיך שהיא מתמודדת עם המצב כזו גבורה, מנהלת ת'עניינים... כמו גדולה. בעצם העירו אותה לראשונה רק ביום א' בבוקר כי לעבור את השלבים הקשים בהרדמה היה חשוב עבור העובר. מאז היא מסרבת להיות רדומה כי היא רוצה להתייחס לעוברון המתוק שלה שלדבריה לא מפסיק לזוז. מה אני אגיד לכן זה מדהים. מדהים איך גוף האדם עובר כזו טראומה (ניתוח בראש, במח להוצאת גידול שפיר אמנם אבל ענק) ומתאושש כל כך מהר רק מכח הרצון והנחישות הזו שלדעתי מתחזקת מאוד בזכות ההריון. לילך יקרה, סיפרתי לך על איחולים והברכות והדמעות וההתעניינות בשלומך כאן ואני פונה אליך כאן אפילו שסביר שלא תקראי- אני אוהבת אותך מאוד ומרגישה שזכיתי להיות לצידך ואיתך במאבק הזה שלך- בגילוי, בהחלטות ובהחלמה שטפו טפו תתקדם כל יום ויום. מאחלת לך רק בריאות כי בעצם זה הכל ואת כל כך חידדת לי את זה.תודה. תודה לכן נשים על התפילות. רונה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|