נורא פחדה. משהו לא יאומן. מכיוון שנפגשנו כל יום במסגרת התואר ואיתנו עוד כמה בנות באותו גיל של הריון-לידה-אמא, פשוט הקדשנו מלא זמן ללשוחח איתה. כל יום היה צריך לשכנע אותה מאפס שהיא לא הראשונה ולא האחרונה. כל יום מחדש. ככה סחבנו תשעה חודשים... רק סבלנות צריך, במיוחד אם זאת חברה טובה שאיכפת לך ממנה. השיחות יעשו את שלהן בסוף בהצלחה
|
תוכן התגובה:
|