זה קרה בגיל 4 חודשים, היא התחילה להסתכל על איך אמאבא אוכלים. הילטתי שאני נכנסת לזה. קראתי כל מה שיכולתי על תזונת תינוקות (לא ממליצה לעשות את זה, נורא מבלבל, צריך מקור אחד מוסמך). בחרתי להתחיל מירקות כי הם לא מתוקים כמו פירות. הקישוא היה הבחירה הראשונה, כי הוא נשמע אינרטי לגמרי (בטח לתזונאים תהיה דעה שונה). קניצי אורגני, בישלתי עם כליפה, כילפתי, מעכתי בבלנדר, דיללתי במטרנה והגשתי כפית עם הגועל נפש הזה לנסיכה. היא ליקקה בסקרנות רבה. כל הזמן ניסיתי לכוון את הכפית (הכי קטנה שאת יכולה לחשוב עליה, אבל לא פלסטיק, כי הפינות שלה חדות) כך שהיא תוריד את האוכל לפה לא רק תלקק. אחרי אימון של שבוע, היא כבר אכלה ולא רק ליקקה. אחר כך הוספתי בהדרגה גזר, תפו"א, דלורית, בצל, לפת. הכל מבושל ותחון. אף פעם לא עשיתי מרק דליל, אלא מסה סמיכה מאוד. את הדילול הקטן עשיתי עם מטרנה ומי בישול. הבישול היה מינימלי, אם היה זמן, אז הייתי עושה בן-מרי ומעדה במקום לבשל כדי לשמור על ערך תזונתי. אני זוכרת שההמלצה לתת כל אוכל בנפרד במשך 3-4 ימים בשביל לעקוב אחרי אלרגיות אפשריות. בגיל חצי שנה הוספתי דגנים (לא מטרנה, הכל קנוי ומבושל) כמו שיבולת שועל, גריסי פנינה, חיטה, בורגול. מבושל עד ריכוך ותחון. בתאבון שיהיה
|
תוכן התגובה:
|