הזמינו אותי לבוא, מהפורום "שלי" בתפוז - לידה פעילה וביתית, אז באתי...(פעם כתבתי כאן הרבה, בניק אחר, אז בכל זאת מרגישה בבית, מכירה את הניקים הפעילים וכדומה).
אני כבר הרבה זמן טוענת שבדיקות פנימיות בסוף ההריון ובמהלך הלידה הן מיותרות לחלוטין, ורק מזיקות, ברוב רובם של המקרים (מוכנה לקבל במצב שלא מצליחים לזהות חיצונית, ויש מצוקת עובר ורוצים להעריך האם הלידה כבר מאד מתקדמת או שמא היא במצב התחלתי יחסית ולכן יש צורך בהתערבות. זה לא מצב שכיח, ואם לא יבצעו בדיקות שגרתיות, הוא יהיה עוד פחות שכיח) - אבל הרעיון כנראה כל כך מהפכני, שרוב הנשים לא מעלות על דעתן אפילו לשקול את זה. כאילו לעצם הבדיקה יש כוח מאגי להראות לנו שהכל בסדר. בעצם - זה כך עם בדיקות רבות (שחלק ניכר מהן מיותרות ומזיקות) בהריון ובלידה.
מסכימה עם כל הנקודות שהועלו, אחת, אחת, ולא מוצאת שום יתרון לבדיקה הפנימית. אין כאן איזון, כי אין כאן איזון.
ממליצה גם על המאמר המרתק הבא (באנגלית) שמסביר בין השאר, איך אפשר לדעת מהי ההתקדמות מבלי לבדוק פתיחה: http://www.midwiferytoday.com/articles/pushing.asp
נכחתי פעם בלידה ביתית, בה המיילדת איחרה להגיע, כך שלא היה מי שיעלה על דעתו לבדוק פתיחה. מפאת חוסר נסיוני, לא העזתי לצאת בקביעות ברורות לגבי שלב ההתקדמות של הלידה - אבל בפועל, היה לי ברור מאד מהו השלב בכל רגע, גם ללא שום בדיקה (ולמרות שהלידה התקדמה בקצב אחר מאד מהלידה הקודמת של אותה יולדת, אליה הייתי מודעת - ממש שמים וארץ). וזה, רק מקצת הבנה תיאורטית בלידות + נוכחות במספר לידות בודדות. אין לי ספק, שמיילדת מנוסה, יכולה בקלות, ברוב רובם של המקרים, לדעת את זה בצורה ודאית יותר ממני. מה צריך יותר מזה?
|
תוכן התגובה:
|