מדובר במיקי בן-כנען תפאורנית (בהבימה ובקמארי) ציירת ואלמנתו של עזי בן כנען (סופר ומחזאי שנפטר אחרי מאבק ארוך במחלת הסרטן, אגב כתב נפלא לילדים, כך ששווה להניח יד ולשטוף עין בספריו). מדובר במכשיר בגודל טמפון שיאפשר מדידה מתמשכת של שינויים בצוואר הרחם. האם בעצם הטענה היא 'לא לדחוף ידיים' או שבעצם הבקשה האמיתית היא 'תנו לתהליך להתקדם באופן טבעי'? אני מוצאת את הרעיון להסתובב עם מכשיר בואגינה בזמן לידה כלא מאוד משמח, קצת מזכיר לי את הרעיון המרושע לתקוע אלקטרודה בראש של העובר שלי כדי שיהיה לצוות יותר נוח (ופחות מאמץ לאתר כל פעם את הדופק עם רצועה חיצונית), לחסוך בכ"א (כי יש אפשרות לראות בפחות התעסקות) ול"דעת" טוב יותר מה קורה עם היולדת. אגב טכני לחלוטין - האם נראה לך שיבנו אותו אל-חוטי או שגם זה עלול לקרקע יולדת מצוייה למיטת לידה ללא יכולת לנוע, בדיוק כמו ניטור רציף...
קצת קשה לי עם הדיון כמו שהוא, בלידה של בני, בקשתי שלא להבדק (ורוב הרופאים השכילו להקשיב לבקשתי, זה שלא הקשיב לא התקרב אלי אחרי התקרית שהיתה לו איתי). נבדקתי בקבלה (כי חשבתי שכדאי לדעת איפה אני עומדת, אם כי בדיעבד בהחלט ניתן היה לוותר על הבדיקה כי היה ברור גם לי שאני בשלב מאוד ראשוני), נבדקתי אחרי כמה שעות בנק' בה רציתי להכריע אם לקחת משכך כאבים כלשהו ואיזה עדיף במצבי (כדי שיהיה לי כוח להמשך הלידה), אחרי שהקאתי המיילדת הציעה לי בדיקה, כי חשבה שהתקדמתי (הסכמתי ואכן נמצאה התקדמות משמעותית). אני חושבת שלקראת צירי הלחץ נבדקתי שוב, אבל אני לא בטוחה. יחסית ל20 השעות ש'ביליתי' בחדרי הלידה מדובר במעט בדיקות יחסית לפוטנציאל...
לא הסכמתי לבדיקות בסבבי רופאים, לא הסכמתי לדבר למעט שיחה עימי ומעבר על הגליונות שצורפו למיטתי. סירבתי לניטור פנימי, סירבתי לאפידורל, סירבתי לחתך יזום, דרשתי לקבל אוכל ושתיה באופן חופשי בזמן הלידה. בסופו של דבר התיחסו בהרבה מאוד כבוד לבקשות שלי. הסכימו 'לעגל' פינות ובמקומות שלא - הסכמתי בקלות לחתום על סירוב (סירוב לחיסונים, סירוב לבדיקת סוכר לילוד מעל 4 ק"ג, סירוב לרחיצה מתחת לברז בתינוקיה, דרישה להמנע ממתן תמ"ל כלשהו או פטמת גומי ועוד).
אני מניחה שלא הייתי פשוטה לצוות, אבל הם הצליחו להבין איך לעבוד איתי למרות הכל... עיקר העבודה של המיילדות שליוו את הלידה היתה לשבת לצידי (על כדור הפזיו שהבאתי מהבית) ולשוחח איתי.
אני חושבת שחלק מהשינוי צריך לבוא ממודעות של נשים, אני בטוחה שנשים מסוגלות לומר 'לא' לבדיקה בדיוק כמו שניתן לומר 'לא' לניטור פנימי או ניטור רציף שלא לצורך. אני חושבת שצריך גם לעשות שינוי מחשבתי למלווה של האישה, שזכותו לומר לרופאים שבאים לסיבוב בוקר, "סליחה אני מבקש שתשמרו על השקט T לא ישנה כל הלילה..." וכך לדלג על בדיקה מיותרת ולתת לצוות להסתפק בגליונות המצורפים למיטה... (לא מסובך, עשיתי משהו דומה בעצמי בלידה של חברה שליוויתי).
|
תוכן התגובה:
|