סורי איך נמלטת מעיני בתגובות סבב א'. קראתי בשקיקה וראיתי כמובן, את יודעת למה ומדוע אני באיזשהו מקום מדחיקה אותך. אינעל אבוק אם יורשה לי לגכגכ שלא בטוב טעם.
טוב, רשמי לזכותך סעיף שלם
בדיקה פנימית כמקבעת את נחיתות הידע והמיומנות הגופנית של היולדת ביחס לזו הרפואית
נשים רבות מגיעות לחדר מיון יולדות בזמן צירים כשהשאלה הגדולה שעליה היו רוצות לקבל תשובה היא 'באיזו פתיחה אני נמצאת?'. האשה הסבירה בת זמננו אינה מיומנת לבצע בדיקה פנימית לעצמה, ואני מניחה שרובנו היינו נרתעות וחוששות מלקחת על עצמנו את האחריות הכרוכה בכך, אם מסיבות היגייניות ואם מחשש לגרימת נזק עצמי או לעובר, ואם מסיבות אחרות. הסיבות לאי רצון זה ראויות לבחינה ולבדיקה מדוקדקים, שכן אין ספק ששורשיהן נעוצים עמוק בתרבות. מכל מקום, נתון הוא שנשים אינן מבצעות בדיקה זו בדרך כלל מחד ומצד שני מבקשות לדעת את מצבן ביחס לבדיקה, כלומר באיזה ציון (מתוך עשר כמובן), זכו ב'מבחן'... בהיותה חסרת אונים לבצע את המבחן (שלא נדון כרגע בסוגיית נחיצותו המפוקפקת), מודה היולדת בנחיתותה יחסית לאיש הצוות ש'יושיע' אותה בשני אופנים לפחות: בפן הגופני, יבצע את הבדיקה שהיא אינה מוכשרת או מסוגלת לבצעה מסוגלת, ובפן המנטלי, יסביר לה, לחסרת ההתמצאות שהיא בלעדיו 'איפה היא נמצאת'. המסר שמקבלת היולדת הוא: 'את לא יודעת, אנחנו כן יודעים, וזה בסדר שאת לא יודעת, אז פשוט תני לנו לנהל אותך'. הבדיקה הפנימית עשויה להוות אם כן הרבה מעבר לסך רכיביה - טקס מכונן בניהול הלידה.
ורישקה את צודקת. ברגע שהוכנס אונס לתמונה המאמר מסומן כ'נשים באדום' או מה שזה לא יהיה. מוקצן, לוחמני. אך הבדיקה הפנימית היא בדיוק בדיוק הנקודה שבה מתבצע האונס. והקיצוני של היום הוא הפרגמטי של מחר. אני זוכרת איך התפתלתלתי בהתחלה כשכתבתי בהוראות לבניית תכנית לידה לבקש מכבוד הצוות שאם מתאפשר בדחילו אם לא קשה להם סליחה שנולדתי בבקשה רק אם אפשר לא לחתוך.. ואילנה אמרה לי - שיכתבו 'אני לא מרשה לחתוך'. ויי. אמרתי אללה יוסתור איך להגיד ככה, למה מי אנחנו הנשים שלא נ-ר-ש-ה להם? והנה עובדה. היום כל אשה שניה שבקושי יודעת לקרוא מקלון השתן אומרת בלי בושה - אני, לא לחתוך!. ודווקא בנקודה הזו של בדיקה פנימית כנראה שאין ברירה כאמור כי זו בדיוק בדיוק הנקודה שבה לשון החוק מגדיר את העוול וקורא לו בשם. מה שנקרא לא נגענו. ואת צודקת שחצי ייאטמו בשעוות דולפינים אלטרנטיבית. אבל דווקא בגלל שהמדיום הזה כתוב, ויכול להקרא בנחת וממילא אינו אלא מאמר ומטבעו שמחויב לדיוק בראש ולא תלוי מערכת, מותר לו. אבל אולי את צודקת. ברור שאת צודקת, ושכמה יפלו בדרך. מקווה שלפחות העובדה שלא על האונס לבדו, תאפשר להנהון להרצין. האמת? אני לא רואה עכשיו איך להוריד את זה. למרות שלא אני העליתי את הנקודה, וגם נרתעתי מהקיצוניות שבמונח השמור לפלילים מסואבים במיוחד, חוששני שאין דרך מהוגנת חזרה. ודווקא משום שמהפיכות מתרחשות לאיטן, צריך לגלגל את פתות השלג מגבוה.
|
תוכן התגובה:
|