בלידה שליויתי לאחרונה, ביקשה היולדת אפידורל, המיילדת בדקה אותה כדי להחליט אם הדודא מצדיקה כבר את הסם, נו טוף, 4 ס"מ. מניה וביה מגיעה הרופאה, אללה יוסטור שמה, כדי לחתום על האפידורל (אפשר לבקש שתכתבי "בידידות, דוקטור אללה יוסטור"...?) המיילדת מציעה לה בחביבות "דוקטור, את רוצה להתרשם ממנה לפני שאת חותמת ?" - כך במילים אלו - להתרשם. כמעט נפלתי ברצפה. הרופאה באה ל"התרשם" כשבידה האחת היא עוטה כפפה וביד השנייה היא אוחזת לא אחר מאשר פוקען, אלא מה. בכוחותיי האחרונים אני מזנקת על אוזנו של הבעל ואומרת לו - "תגיד ל___ שהולכים לפקוע לה את המים, זה מה שאתם רוצים ?" הוא מצידו מזנק על הרופאה ושואל "את פוקעת לה את המים ?" וההיא בלי להביט בו - "נראה מה הפתיחה שלה"... אני בינתיים בצד מחשבת את קיצי לאחור. סוף דבר, מדובר ביולדת שכלום לא יכול היה להרוס לה את הלידה, ויב"ק של תינוקת 3650 גרם שהתבצע תוך ביצוע האפידורל ממש, כלומר כחצי שעה לאחר הבדיקה של החמישה ס"מ של ה"מתרשמת" להלן... עקומת פרידמן בת.... שלי... אבל !!! הטובים בסוף מנצחים - כשהתקשרתי למנהל המחלקה כדי לספר לו מה היה בלידה, הוא מאד התבאס. כל כך התבאס שמצא עצמו אומר לי - טוב, אל תצטטי אותי אבל היא לא תהיה כאן עוד מעט, זותי. אוף דווקא על הראש הכי קשה בצוות שלי היית צריכה ליפול... :-)
|
תוכן התגובה:
|