נשמע ששניכם הורים מאד משקיענים ומסורים. אני חושבת שהתברכת בבעל שהוא אבא מאד מעורב בגידול הילדה, ואת צריכה לשמוח על כך. יש ביניכם הבדלי גישה מאד גדולים, והאתגר הוא למצוא את הפשרה ביניהם. כרגע נשמע שיש איזה קצר בתקשורת, ואת מרגישה שהוא פשוט מבטל אותך. שמעתי בדברים שכתבת שיש לך איזו תחושה שאת צריכה להתנצל על הדרך שלך, כאילו היא פחות טובה משלו. אני לא חושבת שאת צריכה להרגיש כך. בגידול ילדים אין נכון\לא נכון אלא גישות שונות שצריכות להתאים לילד הספציפי ולהורה הספציפי. דווקא השוני ביניכם יכול לתרום בכך שאתם לא נעולים על דרך מסויימת אלא בוחרים בכל מקרה את הדבר הנכון באותו רגע. מה שחסר כאן הוא שיתוף הפעולה ביניכם, ויותר תקשורת והתחשבות. האם את אומרת לו איך את מרגישה או שפשוט בולעת את הכעס והעלבון ושותקת? האם הוא מקשיב כשאת אומרת? האם גם בתחומים אחרים את מרגישה שהוא מבטל אותך? אני חושבת שכדאי שתנסו לשפר את התקשורת ביניכם, אולי אפילו בעזרת מישהו חיצוני.
|
תוכן התגובה:
|