|
19/10/2006 17:32
|
מאיה של אופק ומעוף
|
מאת:
|
|
יואו מיכל. זו אני. אשכרה. כנסי
|
כותרת:
|
את מתארת בדיוק אחד לאחד את ההתנהגות שלי כשאני נתקלת ביצור זוועתי מהסוג הזה שזוחל, עף ומתקרצץ. אני ממש נכנסת לטראומה רצינית, להרוג עם הנעל אין על מה לדבר, לרסס בטוח שלא (הוא עוד עלול לשנות כיוונו לעברי), אז אני הולכת משם. חברה שלי שהיא מתקשרת ניסתה לעזור לי בתקשור ואמרה שזה פחד שיש לי בגלל שלפני שבעה גלגולים הייתי עבד כושי באמריקה וחייתי בתנאים קשים עם חרקים סביבי ומשם הגועל. היא ניסתה לעשות לי טיפול והגוף שלי מתנגד. היא לא הצליחה לשחרר את הפוביה הזו. דרך אגב, כשהייתי צעירה ב15 שנים בערך וחייתי עדיין בבית ההורים, הייתי לבד בערב בבית ותיקן מפלצתי נחת בסלון בזמן שראיתי שושלת (זוכרות?). מרוב פחד לקחתי כיסא ניסיתי לדקור אותו עם הרגל של הכסא, אבל הוא התיישב על הוילון. עם הכיסא ניסיתי לתפוס שוב, אבל בדרך קרעתי את הוילון וריסקתי תמונה על הקיר. מייאש נכון? אנחנו גרים בבית קרקע וכשריססו פה המדביר חשב שאני מתבדחת איתו כשכמעט קפצתי עליו מרוב בהלה כשהוא פתח את מכסה הביוב.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|