(גם אם זה לא קורה הרבה) כי בתכלס הצעקות לא עוזרות ורק מפרות את השלווה שרצוי שתהיה בבית. השיטה שלי - בנאלית בטירוף - לפני שהפיוז עומד להתפוצץ, לספור עד 10 לפעמים עד 20 ואז לבוא בגישה שונה. לא תמיד זה מצליח, אבל זה בהחלט מצמצם נזקים. אני אישית חושבת שכשאנחנו -הנשים בבית- רגועות, הבית רגוע. נקודה! וכמובן לא לשכוח את הדוגמא האישית שאנחנו נותנות לקטנים, הם למעשה מחכים אותנו וכשאנחנו מרשות לעצמנו לצעוק אז הם חושבים שגם להם מותר, ודי בצדק למען האמת. אז זהו בעצם, המוטו שלי (או לפחות אחד מהם) להיות רגועה ולשדר שלווה עד כמה שניתן במציאות הלחוצה שלנו.
|
תוכן התגובה:
|