9/11/2006 17:45
|
מרית
|
מאת:
|
וכמי שבילתה עם תינוק כמה חודשים בבית-חולים, רציתי
|
כותרת:
|
לחזק את ידייך בכל הנוגע להנקה.
אמנם הנסיבות היו אחרות, ופיצ שלי היה כבר בן 4 חודשים כשהתאשפז. אבל אני חייבת להגיד לך, שהמאמץ להמשיך אז בהנקה ממש הציל אותי. הוא נתן לי עיסוק חיובי, שגם חייב אותי לשמור על סדר יום קבוע, על ארוחות מסודרות ועל שעות מנוחה (גם אם לישון ממש לא הצלחתי). ובעיקר, הוא אפשר לי להרגיש שאני, כאמא, באמת ובתמים עושה משהו חשוב עבור התינוק שלי (והמערכת החיסונית המאותגרת שלו), וזאת למרות תחושת חוסר האונים האינסופית והתלות הכמעט מוחלטת בממסד הרפואי.
אז, אני מרשה לעצמי להמליץ לך בחום להמשיך בניסיונות ההנקה, ולשאוב ולשאוב ולשאוב, אם הנקה של ממש לא הולכת. עבורי ההנקה הייתה אות חיים אמיתי, הרבה מעבר לאקט הפיזי עצמו. אולי תוכלי גם את למצוא בו נחמה וכוחות, עבורך ועבור טל הקטן.
חזקי ואמצי!!!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|