רותי, זה מאמר מצויין, וסידר לי בראש כל מה שהרגשתי, לפני 4 וחצי שנים ילדתי את נגה, ובחודש הבא, בעזרת השם, אלד לה אח, נכנסתי לאתר כדי להתרענן שוב לקראת הלידה, ומצאתי את המאמר הזה בדיוק בזמן. הלידה הקודמת, http://www.leida.co.il/message_focus.asp?q_id=7025&r_id=46258 התחילה בבדיקה מעקב שיגרתית אצל הרופא, בשבוע 38, בה הוא ביצע "בדיקת פתיחה" והודיע לי שהלילה אני יולדת כי אני בפתיחה של 4 ס"מ, זה היה בצהריים, לא הרגשתי כלום, כלומר לא הרגשתי צריכה ללדת, אבל בערך בחצות אותו יום... הלכתי לבית חולים, כמובן בדיקות פנימיות חיצוניות, וכו', חברות הפורום היו שותפות ומשפיעות על כל מה שארע אח"כ, וזה נמצא בלינק שלעיל, אבל כעבור עוד כיומיים בהם הפתיחה התקדמה (בדקו כל הזמן) ולא הרגשתי כלום, החליטה מיילדת יוזמתית אחת גם לנצל את הבדיקה (!!!!) ולבצע מה שהבנתי אח"כ שהוא סטריפינג, מאוד כואב, מיותר, גם אני הרגשתי אח"כ הרבה זמן כמו קרבן תקיפה, עברה עוד יממה, אני חושבת, עוד סבב בדיקות שיגרתי, שוב רופאה בדקה, דיווחה על 6-7 ס"מ, עדיין לא הרשתי כלום, וכעבור 5 דקות נכנס עוד רופא וביקש לבצע בדיקה, כבר הייתי מותשת מהבדיקות האלה, כבר כאב לי, לא יכולתי לדמיין שעוד מישהו "דוחף" לשם ת'יד, אמרתי "לא, הרגע נבדקתי" והרופא אמר "אבל אני ראש המחלקה!" "אז מה"? חשבתי לעצמי, והעזתי לסרב, כעבור עוד פקיעת מים (שכבר הסכמתי, נו, כבר עברו כמה ימים) ומנת פיטוצין, שהסכמתי שנחוץ, כי היממות המלחיצות האלו בבית החולים, עם הבדיקות ו"הציונים" לא עזרו לפתח לידה לבד, אז כעבור כל אלו, הרגשתי סוף סוף צירי לחץ, צורך שאינו משתמע לשתי פנים: ללחוץ!! היה מאוד מסעיר להרגיש סוף סוף משהו, ולא להיות מדווחת על ידי בודקים ובודקות ומוניטורים למינהם,
אלא שאז, טרחה רופאה שהיתה בסביבה, לומר משהו כמו:" חכי, אני עוד לא מרשה לך ללחוץ, אני צריכה לבדוק לך קודם את ה... פתיחה"
לסיכום- אוסף של בדיקות שהיום אני מבינה שרובן אבסורדיות או מיותרות, הפכו את סיפור הלידה שלי למה שהיה, ובדיעבד, נראה שזו היתה יכולה להיות לידה די מהירה, ללא הרבה כאבים, עם מינימום של שעות במחיצת הרופאים ובין כותלי חדרי הלידה... אתן לא חושבות כך?
|
תוכן התגובה:
|