פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

27/11/2006 08:25 מיכל של נועה מאת: אנה, אני זוכרת איך אמא שלי הייתה כועסת כשהייתי מאבדת דברים כותרת: הייתי עפיפון גמור, (גם עכשיו אני כזאת, רק שעכשיו בעלי מתקן את הנזקים) וכל פעם שחזרתי מבית ספר היו מגלים שעוד משהו נעלם. היו צעקות, סנקציות למיטב זכרוני לא היו. ואני, פשוט לא הבנתי מה הבעיה. כמו שאת אומרת, לא הפנמתי את זה. הייתי בסביבות 8-10, ילדה מאוד גדולה כבר, אבל זה היה כמו לדבר סינית אלי. לדעתי, זה מה שקורה גם עם הילדה שלך, אין לה מושג מה הבעיה, היא לא יכולה לישם את ההנחיות שלך, כי היא לא מבינה מה לא בסדר. לא שאני מפחיתה מחומרת מעשיה, פשוט מנסה להסביר לך על דוגמתי שאולי חבל על העצבים שלך, כי אין כ"כ מה לעשות. תוכן התגובה: תגובות נוספות 27/11/2006  08:43 ולכן אני כל כך משתדלת לא לשלוח אותו עם בגדים יקרים מדי - מאיה של אופק ומעוף 27/11/2006  09:34 אמא שלי הייתה אומרת לאח שלי נזל שהראש מחובר לכתפיים - יהודית 27/11/2006  09:44 לא לשלוח לביה"ס דברים שאם ילכו לאיבוד את תצטערי מאוד - אמא ל 2 27/11/2006  14:34 הפעם אני לא מסכימה.. - אנה 27/11/2006  14:47 אנה, לדעתי את צודקת - קרן 27/11/2006  14:50 אנה - אני איתך, זה הזמן לקחת אחריות - מעיין 27/11/2006  17:30 לדעתי מוקדם מידי להתייחס בחומרה. מוקדם מאווווד!!! - אורנה דן 28/11/2006  10:37 זה יכול להיות גם ענין נוירולוגי - מילכי

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש