הייתה פעם שחזרתי הביתה אחרי שהוא השכיב אותה וכבר הרגיע אותה פעם אחת כשהיא קמה. ואז היא כנראה שמעה אותי ובכתה עד שאני באתי אליה על אף שהוא טען שאמא עוד לא חזרה.
ולא אין לי חשק להתעקש, כי בכי לילה הזה קורע לב ונראה לי מיותר לתת לה לבכות ככה, לי זה לוקח חצי שנייה להרדים אותה חזרה וממילא הייתי מתעוררת בשביל שירותים.
עכשיו אני נזכרת שאותו דבר היה גם עם הידיים. רק ידיים של אמא. עד שהיא נהיתה כבדה ואני נהיתי הריונית ואז תוך התעקשות אחת קצרה אך קולנית מאוד היא יודעת שרק הידיים של אבא עובדות, ידיים של אמא נחות.
|
תוכן התגובה:
|
