23/12/2006 01:20
|
רותי קרני הורוביץ
|
מאת:
|
זה בסדר, גילי אישרה לי במייל לשיקולי לא למחוק, אז כמובן שלא מוחקת פסיק
|
כותרת:
|
ומוסיפה מעט מהמייל, משופץ לרגל המעבר
גילי יקרה, תקראי לי מכחישת שואה, אבל בעיני מה שהיה חדש עבורי, בכל אופן, היה הפרידה או האי-פרידה שכן מלכתחילה היתה הפרדה ובעיני שוב המאד סובייקטיביות היה כאן הד לטעם של קיום אחר שכל כך רחוק מאיתנו, וכל כך מוכר בטעמו...
לא יודעת איך להסביר ומתנצלת מאד שכנראה המובהקות שבה הצבעתי על זה פצעה רגש מאד חשוף, אני מתנצלת. רציתי להאיר עוד מקום, של אינצער. לא שזה חזות הכל ולא שחלילה אין אבלות במקרים אחרים. רק את הזוית הזו. המורכבות כפי שסימנה לימורית בהחלט קיימת וקשה לעיכול. אני מוותרת מראש על הנסיון לעכלה וחוגגת את המפגש עם מה שקרא לי בטקסט.
ופונדקאית יקרה, מחכה ביותר לתוספות שלך.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|