הבנתי את רוח הדברים, אבל עדיין התשובה - אצלך. גם אם חלמת על תחום מסוים כל החיים ובשבילך זה דלת לעולם חדש - האם זה לרוחך להיות לבד רוב שעות היום במשרד (או כל מקום אחר)? אם זה משהו זמני שאופייני לתפקיד הנוכחי ובהמשך זה משתנה - זה משהו אחר. יש תקופות בהם נאזרים בסבלנות למען המטרה. אם זה אופי התחום באופן כללי - האם זה מתאים לך? ברור לי שאם המקום הנוסף הוא חברת סטארט-אפ, אז אופי העבודה הוא דימני וקיצבי, עם אדרנלין ואנשים שזקוקים לזה - לא מכירה חברות סטארט-אפ מנמנמות. האם זה מתאים לך באופן כללי ומה שיותר חשוב - בשלב הזה של חייך?
ודבר נוסף: עד כמה התחום החדש מושך אותך? האם התנסת בו פעם במידה זו או אחרת? האם את חושבת שזה באמת חלום חייך וגם יתאים לך מכל מיני בחינות? לפעמים אנחנו מפנטזים על דברים בהסתכלות מרחוק....קצת כמו "הדשא של השכן ירוק יותר", ובמציאות מתברר שזה לא באמת מתאים לנו מסיבה זו או אחרת. בצעירותי (שנות ה-20 המוקדמות) היה לי קטע דומה עם תחום התיירות: נורא משך אותי התחום של מורי דרך. אבל כשזה נהיה ממשי, ראיתי שזה בכלל לא מתאים לי, כי חשוב לי לישון בלילות במיטה שלי, להיות בבית בסופי שבוע, להיות באותו מקום (ולא להתרוצץ). גיליתי שאני זקוקה ליציבות כלכלית יותר מבחינה נפשית מאשר בפועל ולהיות תלויה ב"הזמנות פה ושם" ובתקופות תיירות בכלל לא מתאים לי. ככה מהר מאוד ירדתי מזה.
חוץ מזה, מפתיע אותי שאת אומרת שברגע שמתקבלת ההחלטה, אין דרך חזרה. כל כך לא נכון לחשוב ככה! תמיד יש דרך חזרה (מלבד מקרה אחד שכולנו מכירים ולא בא לי להיות מפורשת).
אני משוכנעת שכל החלטה שתקבלי תהיה טובה עבורך, ואם יסתבר שלא - תמיד תוכלי לשנות!
|
תוכן התגובה:
|