|
6/2/2007 23:58
|
ריש
|
מאת:
|
|
עכשיו את מבינה למה רוב העם בוחר לשתוק ולשלם?
|
כותרת:
|
תביני, במקרה של גיסתי רק עיוור וחמור היו יכולים להשתכנע שהיא ירדה לשוליים כדי לעקוף (רכב שהיה משנות ה80 המאוחרות בעליה...)אפילו הטרמפיסט שנסע איתה (שנאסף באחת הצמתים) הסביר לשוטרים שהיא היתה כ"כ איטית שהירידה לשוליים היתה מתוך התחשבות בשאר המשתמשים בדרך (אגב, כמתנה על השקעתה בביהמ"ש בנצרת היא קיבלה קנס של כמה מאות שקלים + יום עבודה מבוזבז אחד). האישלי, ערב פסח, נסע לעבודתו. בדרך לפניו ניידת סמויה, יצא לעקיפה. ראה שיכול לסיים אותה לפני שהקו הופך לרציף. הח'ברס הגבירו מהירות, גם הוא. סיים עקיפה רגע לפני שהקו המקוקו שינה פניו. לשוטרים לא היתה יכולת (טכנית לחלוטין) לראות. חוצמזה שאם הוא אמר אני מאמינה לו (כשהוא נתפס בקלקלתו הוא מודה בכל פה, לפחות במגרש הביתי). החמודים בסמויה הוציאו צ'קאלקה ושלחו אותו עם זימון לחג החירות. גרסתו לא הועילה. ואלה שתי דוגמיות מבעאסות בהן העבריינים לא עשו עברה ובכ"ז הודו שילמו רק שירדו מהם.
על אבא שלי והתמונות, זה כבר סיפור קצת פחות חד-משמעי, כי הוא אכן נהג במהירות מופרזת (רק רצה לוודא שאכן הוא צולם במצלמה, כי הוא היה בטוח שהיתה "סופת ברקים" בכביש חיפה הישן, ולא האמין לי כשאמרתי לו שהמקום מ-ל-א במצלמות), אבל עד שקיבל את התמונות סירב לשלם (עקשן). בינתיים הקנס קיבל מימדים של משכנתא קטנה ורק בביהמ"ש הוא אכן ראה את מס' הרישוי שלו במרכז התמונה (בזבז יום עבודה ושילם, אם כי טוען עד היום שזכותו לראות את ההוכחה שלהם לפני שהם נכנסים לו לארנק).
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|