קודם כל - בשום פנים ואופן לא לשקר. ילדים מבינים היטב מתי מתחמנים אותם. התינוקת לא הולכת "לגן של תינוקות".
הקשיים של בתך מובנים, והם - מן הסתם ובאופן טבעי - לא ייעלמו, אלא יישארו לפרק זמן כלשהו, ואולי גם יגדלו.
הייתי משקיעה זמן רב יותר עם הגדולה: למשל, ללכת איתה ועם התינוקת ביחד לגן (ולא עם אבא אם זה קשה לה). אפשר גם להתארגן מוקדם יותר, בלי לחץ, וללכת עם אבא לגן - ולהנחות את אבא לעשות את זה בניחותא, לשבת ולצייר איתה ציור בגן לפני הפרידה וכו'.
אחר הצהריים - לקחת בייביסיטר לשעתיים, ולהשאיר איתה את התינוקת, וללכת לקחת בעצמך את ילדתך מהגן, ומשך ללכת איתה לפעילות של שתיכן בלבד: לגינה שמתחת לבית (אם את חוששת שתצטרכי להניק ולא תרצי להתרחק מדי), לחוג חביב לפעוטות, לטיול ביום שמש או לכל דבר אחר, ובלבד שבו תהיו את ובתך לבדכן - בלי התינוקת. גם אבא יכול לקחת חלק, בין אם בבילוי לבד עם הגדולה ובין אם בשמירה בינתיים על הקטנה. ב-6 אפשר לחזור הביתה ולהיות עם התינוקת והגדולה ביחד.
לדעתי - בתך זקוקה לזמן בלעדי רק איתך, וזה הזמן לעשות מאמץ ולהיענות לה.
אם את יכולה לעמוד בזה כספית, אני ממליצה לקחת את הבייביסיטר כבר בצהריים - כדי לאפשר לך להתקלח, לאכול מסודר ולנוח - ואז ללכת לקחת את בתך ולבלות איתה כשאת רעננה וסבלנית.
מזל טוב!!!
|
תוכן התגובה:
|
