אני חושבת שזה נושא לדיון נפרד ולא ללוח פורום...
קצת אקסטרימי לטעמי, אבל בבסיסו יש לא מעט.
אני זוכרת איך כמעט עילפתי את מנהלת המעון של גמד הבית כשנקראתי "כי לילד יש 38.5 חום" שאגתי שאני מעולם לא נתבקשתי לאשר מדידות חום ולכן אין סיבה לבצען, הילד חם תתקשרו אבל אל תבדקו חום רקטאלית, בכל מקרה אני אגיע גם אם הוא "רק חם". זה נראה למנהלת ולמטפלת מופרז. הגזמתי עוד קצת, ובפעמים "מועדות" (אחרי חיסונים או כמה ימים אחרי מחלה) הייתי שולחת עימו את המדחום שנותן מדידה יחסית טובה ממשמוש איזור הרקה. נראה לי שלפני שגולי יכנס למעון אדפיס לה את המאמר על הנרות, לתזכורת.
לגבי חינוך הילדים שלי. אצלי בבית יש דברים שאני לא מאפשרת להם להחליט, אבל למשל כשגמד הבית אושפז, סירבנו לברנולה, בגלל האוטומט של בי"ח (היינו מוכנים גם לחתום), אילו היתה סיבה אמיתית והיינו משתכנעים היינו אפילו מבקשים מיוזמתנו, גם אם לא היה רוצה מתוך דאגה לשלומו (בינתיים פשוט דאגנו שישתה וישתין, כלומר כל עוד אפשר לא להציק לו אנחנו נמנעים, ולמקרה שכן נזדקק הבאתי מהבית אמלה, כדי שיכאב פחות). כנ"ל באמצע הלילה לקחת אותו לשקילה כדי לדעת מינוני תרופות. אמרתי שבשקילה האחרונה בטיפת חלב היה כך וכך ושאני מסרבת להציק לו. אנחנו נמנעים כל עוד ניתן משימוש בתרופות ומורידי חום למיניהם. אם הוא מטופל בדיקור, אנחנו מסבירים לו את החשיבות ומקבלים את הסכמתו ***לפני***. אנחנו כן מכניסים הרגלים ששומרים על בריאותו, כמו למשל צחצוח שיניים, שהוא חובה ולא משנה מה דעתו בנידון. מצד אחר, אם לא ירצה להתקלח כל יום, לא נריב על זה (אבל גם לא נעשה את החלקים שהוא מחכה להם בסגירת יום - שהם סיפור או שניים לבחירתו ודיסק לפני השינה)
אני מאפשרת לו לבחור לעשות ימי בית, כמתאים לו (ומסתדר לי). הוא לא חייב להמציא לי מחלות אקזוטיות. חשוב לי להסביר לו כמו למבוגר מה יקרה לו בשלבים בצורה הגיונית כדי להכין אותו (ולרוב זה עוזר לו לשתף פעולה). בעיקר במצבים שמלחיצים אותו (נפילה במדרגות שגוררת פציעה שמחייבת הגעה למרפאה למשל).
אני חושבת שצומח לי ילד נעים, מקסים ומבין ענין. שהעולם מסביבו לא מאיים עליו, אלא להפך, נותן לו תחושה טובה של שליטה יחסית בחייו. אני רואה את מערכת החינוך בה הוא נמצא כמקום טוב להיות בו (אחרת הוא היה בוחר יותר ויותר "ימי בית" כי זו זכותו בבית שלנו!). אני חושבת שיש כבוד אליו וצרכיו עומדים בראש סדר העדיפויות הביתי שלנו, ובכ"ז לא שוללים את זכויותינו כמבוגרים וכהורים. אני יכולה לומר לך שברגעים קשים, כל מה שאנחנו עשינו עד היום מוכיח את עצמו. לילד הזה יש כוחות ויכולת התמודדות לא אופיינית לגילו.
|
תוכן התגובה:
|