|
23/3/2007 15:56
|
ריש
|
מאת:
|
|
הוטי, לי מספיק לשמוע בפעם האלף את המלחמה של בני האור בבני החושך
|
כותרת:
|
כי ככה זה בנסיעות ארוכות עם גמד הבית (ומכאן... רוב הנסיעות הן כאלה...) עוד יותר גרוע היה החריש העמוק שעשה לאחלה-זאורים של שיטרית ודוכין.
אגב, מכיוון שאני "משקיעה בתרבות שלנו" (כדברי קובי אוז) וקונה רק מקוריים, שהם מאוד יקרים לליבי, אנחנו עשינו העתקים (התחיל במלחמת לבנון השניה כשנשלח לבית הורי לשבוע נופשון מההוראות "נא להכנס למרחבים המוגנים וקולות הנפץ שהגיעו אלינו מכל כיוון אפשרי) של כל הדיסקים שיש לו בבית (ויש קרוב ל100... רק לילדים). לכל דחסק צרוב ציירתי ציור מתאים (נניח לשולית הקוסם ציירתי מטאטא אוחז בשני דליים... אחלה-זאורים קיבלו דינזאורוס וכו'), ואת כל האוסף המכובד הנחנו בתיק דיסקים שנוסע איתנו תמיד... הילד מקבל את התיק, בוחר בדיסק שמתאים למצברוחו, משאיר פתוח ב"דף" הנכון ואנחנו מכניסים למערכת.
אם כבר דיסקים לילדים חב' אנאמסי הוציאה מחודשים מתק' הילדות שלנו וכך גם חב' סקייטון. פשוט לקחו תקליטי וניל והפכו אותם לכסוף נוצץ ונגיש...
אני אגב דיי אלרגית לקולות תיבת נגינה. מביא לי חלסטרה אחרי 2-3 טרקים. לכן מראש לא הכנסנו הביתה מהז'אנר (לאיש אגב לא ממש אכפת. היחידי שהוא מזהה - זה מאיר אריאל ז"ל, כל השאר טובים באותה מידה מבחינתו).
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|