אני ילדתי בתחילת מרץ, רציתי לכתוב את הסיפור בזמנו, אבל עבר זמן ובסוף לא כתבתי. הציעו לי היפוך חיצוני כי העובר היה במצג עכוז. לאחר חיפושים רציניים בפורום וחקירת חברות על לידה קיסרית, החלטתי שהיפוך נראה לי מסוכן וניתן לו להתהפך (בשיטות הטבעיות שמצאתי באתר וכמו8בן לא עזרו), מקסימום קיסרי... כשבוע לאחר המועד המתוכנן להיפוך (שלא עשיתי) התחילו לי צירים וירידת מים, כך שנתחו אותי בקיסרי (שבוע 38 - בית חולים בני-ציון 18:00). כשהייתי בחדר התאוששות שלחתי את בעלי להודיע בתנוקיה שלא יעיזו לתת לו כלום - רק הנקה (בעקבות העצות הנהדרות בפורום - הגעתי מוכנה). בחצות אמורה להיות הנקה אבל בגלל הניתוח הייתי באיזור של לא מניקות (אפשר לקחת להנקה רק בב 5 בבוקר ובמשך היום) וכמובן לא יכולתי לרדת מהמיטה. התחלתי לנדנד לאחיות, ב 1 בלילה הביאו לי אותי והוא ינק 10 דקות מכל צד. ב 5 שוב ביקשתי אבל אמרו לי שהוא ישן, ורק ב 11 בבוקר הגיע שוב ואכל. האחיות היו בסדר וגם לאחר שירדתי כבר מהמיטה, הביאו אותו ועזרו לי, לפעמים הייתי מצפצפת להם שיקחו אותו לעריסה, כי לא הייתי מסוגלת לקום ביחד איתו ביומיים בראשונים.
חשוב: להיות אסרטיבית - כולם בעד הנקה, אבל מציעים לך נורא בקלות תוספות גם כשאת בכלל לא צריכה והחלב נוזל.. להגיע מוכנה ולדעת איך להניק - יש לחרוש את האתר וכדאי קורס הכנה ללידה. להיות רגועה, לא להילחץ ועם חיוך - גם התינוק יהיה רגוע ויעשה את עבודתו. לנסות ללכת כמה שיותר מהר (בגבול היכולת כמובן) - ההחלמה מקיסרי מדהימה במהירות שלה, בעיקר באופן יחסי לניתוח עם תפרים וכאבים חזקים (לא ישנים בד"כ לילה ראשון).
כיום אחרי כחודש,אני מרגישה טוב ומניקה בלי שום תוספת (איפסנתי את התחליפים שמקבלים מתנה) ובלי מוצץ, אני עדיין מרגישה כאבים לפעמים בשרירים ויש לי עדיין צלקת, כאשר ליולדות רגילות כבר אין תפרים וכאבים, אבל אני שמחה שבחרתי לא לעשות היפוך, כי אז הייתי חושבת שירידת המים היא בגלל ההיפוך. מה גם שסבלתי צירים שהיגיעו לכל 3 דקות וזה לא היה סימפטי, והופסק ע"י הניתוח. בקיצור - קיסרי זה לא נורא, ואפשר להניק בצורה מלאה אח"כ. קחי הכל בקלות, ובהצלחה בכל דרך.
טוב - אופק קורא לי - אז אני זזה..
|
תוכן התגובה:
|