אני כלכך כלכך מבינה אותך. מבטיחה לך שאוטוטו את יוצאת מהשיטפון ומתחיל להתבהר לך הענן, ובינתיים, תני לעצמך להיות במקום המוצף הזה, אל תאבקי בו. תתני למה שצריך לצאת, וכן, זה פשוט נורא קשה, ואת שם עכשיו. כל החוסר שינה, והמחויבות לבית וילדים,זה קשה לנו לקבל את השלב הזה בין השאר כי תמיד יש העמדת פנים כלפי חוץ שהכל יופי טופי, ולמי שמולנו קשה להכיל אותנו ורוצה לעזור. תעזרי במי שאת יכולה בשביל לתפקד אם יש לך. צריך הרבה חיבוקים. תנסי לקבל הרבה חיבוקים מהבנזוג והילדים, זה נותן המון המון כוח. ותבכי בלי חשבון. תוך יומיים שבוע גג את כבר במקום אחר, עדיין קשה... ): אבל לאט לאט השפיות חוזרת (מדגישה - לאט) אני כבר 7 שבועות אחרי (ילדה שנייה).. ויש כבר קצת אור בקצה... מקווה שתקבלי עוד תגובות יותר מעודדות, והי - חיוך אחד של התינוקי ושוכחים הרי הכל, לא?
|
תוכן התגובה:
|